כתב: אבי יקואל
השיחה הראשונה בישראל 2022 בין שני אנשים שנפגשים ביעד משותף היא : "כמה זמן לקח לך להגיע ?".
הרדיו משדר תזמונים פקקים שלא נגמרים ובטלוויזיה מסבירים לנו היכן יהיו פקקים, כמה פקקים יהיו ושהתחבורה הציבורית לא יעילה. אלא שהעיסוק האין סופי בפקקים לא מוביל לשום מקום. הפקקים הם תוצאה של תכנון מוטה לכיוון הרכב הפרטי.
אם תתכנן כבישים למכוניות, תקבל יותר מכוניות. אבל נתכנן עבור אנשים, נקבל יותר אנשים ברחובות. האנשים הללו עדיין ירצו להגיע ליעדים שונים ואת זה יוכלו לעשות ברכיבה על אופניים, בהליכה או בתחבורה ציבורית. זה, מבלי לבטל מכוניות פרטיות, אלא פשוט לסגור אזורים אליהם מכוניות לא יכולות להיכנס ותחבורה ציבורית שנוסעת בנתיבים ייעודיים לצד האופניים.
הבעיה המרכזית עם אופניים שהם העתיד ולנו כבני אדם קשה לדמיין את העתיד. לדוגמא : כאשר בשנות ה 80 חברת מוטורולה ביצעה סקר שוק במטרה לבחון האם יש שוק בישראל לטלפונים ניידים, המסקנה המובהקת של סקר השוק הייתה שהקהל הישראלי הרחב לא ירכוש טלפון נייד. הסיבה לכך היא כי הצרכן הישראלי היה שבוי בהווה ולא היה מסוגל לדמיין את העתיד. כיום, הצרכן הישראלי לא יכול לדמיין עצמו ללא טלפון נייד ורק תחשבו מה קורה לכם כאשר אתם שוכחים את הנייד בבית או כאשר הסוללה בנייד שלכם עומדת להיגמר או כבר התרוקנה לגמרי ואין לכם מטען.
חשבו על חגירת חגורות בטיחות ברכב או על האיסור לקטוף פרחי בר, ותגלו שמדובר בתוצאות חינוך הציבור להתנהגויות חדשות שעיצבו את העתיד. חישבו על הסלוגן "ישראל מתייבשת" ותגלו שניתן לחנך את הציבור להתנהגויות חדשות המעצבות את העתיד.
קושי מרכזי נוסף באופניים הוא השפה. בישראל אנחנו קוראים להם "שבילי אופניים". אם תפתחו מילון, תגלו ששביל פירושו : "דרך צרה המשמשת למעבר בני אדם או בעלי חיים". כאן פשוט הרגנו את האופניים ככלי תחבורה. אבל מה יקרה אם נקרא לשבילי אופניים "נתיבי אופניים", בדיוק כמו שבאנגלית הם נקראים.
במקרה כזה, נתיבי אופניים יכולים בקלות "לשחרר" את הערים מרכב פרטי אם מקבלי ההחלטות יסתכלו על אופניים כעל רכב פרטי. במקום כבישים נוספים, תיסלל רשת נתיבי אופניים, ולא שבילי אופניים שלא מגיעים לשום מקום כמו שקורה היום בערים בישראל.
החלק הכי חשוב ברשת נתיבי אופניים, שהם בנויים בצורה חכמה המייצרת כדאיות לאופניים על פני הרכב הפרטי בטווח העירוני.
לדוגמא : אם המרחק לסופר מרקט המקומי מאזור המגורים הוא 2 ק"מ, התכנון יהיה מוטה לטובת האופניים, באופן כזה ששביל האופניים יהיה רחב, בטוח, מופרד מהמיסעה, שטוח, מוצל, מואר ובדרך הכי קצרה ומהירה לנקודת היעד ואילו הנסיעה ברכב הפרטי תיקח יותר זמן ותעלה כסף של דלק וחניה. זאת, בעוד רכיבה על אופניים לאותו היעד תהיה חינם ויותר מהירה.
אם חשבתם שכל מה שקראתם זה העתיד, אתם טועים. זה העתיד בישראל, אבל לא בעולם. לונדון, פריז, בריסל, אוסלו ועוד ערים באירופה שיחררו את הערים ממכוניות פרטיות באמצעות סלילת רשת נתיבי אופניים, על חשבון כבישים קיימים. עכשיו, זה רק מצריך ממקבלי ההחלטות לקבל החלטה. ה"איך" כבר קיים בעולם.
*נתיבי אופניים שצילמתי בפריז באוגוסט 2022
